זוג עכבישים, 2003

בורז'ואה יצרה רישומי עכבישים הַחל בשנות ה-40, אבל רק באמצע שנות ה-90 מומש המוטיב הזה בצורה פיסולית. בורז'ואה קשרה את העכביש עם אמה, שהיתה אורגת ומשקמת שטיחים. היא הרגישה שאמה, כמוה כעכבישה, היתה פיקחית, דקדקנית ואנינת טעם. שני העכבישים בעבודה זו עשויים להיקרא כדיוקן של האמנית הבוגרת ואמה, שרגליהן ארוגות זו בזו. אחת מרגלי העכבישה נוגעת ברגלי האחרת בעודה גוהרת מעליה, כבמחווה של הגנה ואהבה.

בורז'ואה קישרה את העכביש גם עם העשייה האמנותית שלה: העכביש יוצר את הארכיטקטורה שלו מתוך גופו, כפי שגם היא יצרה את עבודתה מתוך ריאקציה פיזית לרגשותיה ולחרדותיה:

״מאחר שפחדי העבר נקשרו בתפקודי הגוף, הם גם שבים ומופיעים דרך הגוף. מבחינתי, פיסול הוא הגוף. הגוף שלי הוא הפיסול שלי.״